טן - חברה לדלק בע"מ נ' עלאוי

החלטה

1. בפני התנגדות לביצוע שטר, אשר הוגשה ביחס לשטר חוב על סך 171,067 ₪, ליום 31/1/2012, ובקשה להארכת מועד להגשת ההתנגדות.

דיון בהתנגדות ובבקשה להארכת מועד התקיים בפני ביום 29.1.13, ובמעמד זה סיכמו הצדדים טענותיהם בעל פה, לאחר שהמשיבה ויתרה על חקירת המבקש.

2. לטענת המבקש, החתימה שעל השטר אינה חתימתו, אלא מדובר בזיוף. עוד טוען המבקש, כי מעולם לא מילא פרטי השטר, ואין לו כל ידיעה מי מילא הפרטים, ובאילו נסיבות.

באשר להגשת ההתנגדות באיחור (ביום 11.9.12, כאשר המועד האחרון להגשתה חל ביום 5.7.12), הרי שלטענת המבקש, כלל לא קיבל את האזהרה מלשכת ההוצאה לפועל, ונודע לו אודות התיק רק כאשר ננקטו נגדו הליכי גבייה.

3. לטענת המשיבה, אין מקום להאריך את המועד להגשת ההתנגדות. האזהרה הומצאה כדין, ונמסרה לידי אמו של המבקש. לידי אמו של המבקש נמסרו גם האזהרות שהיו מיועדות לחייבים הנוספים בתיק ההוצאה לפועל – אחיו של המבקש וגיסתו. בעקבות כך, פנה עו"ד עלאוי טארק בשם שלושת החייבים, במכתב מיום 4.7.12, בהצעת פשרה.

על כן, לטענת המשיבה, אין מקום להאריך את המועד להגשת ההתנגדות, ולחלופין – יש לחייב את המבקש בהוצאות בגין האיחור. כן טענה המשיבה, כי אין לקבל את ההתנגדות ללא תנאי. המבקש היה בעבר הלא רחוק בהליכי פשיטת רגל, מצבו הכלכלי אינו טוב, ועל כן יש לחייבו בהפקדה כתנאי למתן רשות להתגונן.

4. לטענת המבקש, עו"ד עלאוי, ששלח את המכתב כביכול מטעם כל החייבים לא פנה בשמו, ולא ייצג אותו. לא היה לו יפוי כוח לפעול בשם המבקש. מדובר בקרוב משפחה, שביקש לסייע, ותו לא. המבקש הוסיף וטען, כי אמו אינו יודעת קרוא וכתוב, ואילו היה מודע לטענה, כי אמו קיבלה את האזהרה עבורו, היה דואג להביא תצהיר מטעמה.

יצויין, כי טענות המשיבה הועלו כבר בתגובה שהגישה לביהמ"ש עוד ביום 30.10.12, ואילו לטענת המבקש, תגובה זו לא התקבלה אצלו כלל.

5. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים אני רואה לנכון להורות על קבלת ההתנגדות, תוך חיוב המבקש בהוצאות המשיבה בגין האיחור בלבד.

המבקש מכחיש חתימתו על גבי שטר החוב. באשר לטענה זו לא נחקר המבקש כלל, ומובן, כי יש בה כדי לשמש הגנה מפני התביעה, המבוססת על שטר החוב, ועל קיומה של חתימה, ראשית לכל. עצם העובדה שלמבקש היו קשיים כלכליים בעבר, שהביאו עד כדי פשיטת רגל, אין משמעה כי יש לחייבו בהפקדת ערובה כתנאי למתן רשות להתגונן. נהפוך הוא, חיוב כזה עלול להביא לחסימת דרכו של המבקש אל ביהמ"ש, מטעמים של חסרון כיס בלבד, ובכך תיפגע זכות הגישה שלו לערכאות.

אשר לאיחור בהגשת ההתנגדות, לכאורה נראה, כי המבקש אמנם לא היה מודע לכך, שאזהרת ההוצאה לפועל הומצאה לידי אמו. אילו היה מודע לכך, היה דואג להעלות את טענותיו לעניין זה בתצהיר מטעמו, ולא להסתפק בטענה, כי לא ידע על ההליך כלל. כאמור, המבקש לא נחקר על תצהירו, וטענתו כי לא ידע אודות תיק ההוצאה לפועל – נותרה בעינה. עצם משלוח המכתב על ידי עו"ד עלאוי מעיד, אמנם, כי אזהרות ההוצאה לפועל (שנמסרו שלושתן באותו יום) אמנם התקבלו בידי אמו של המבקש, אך אין בכך כדי לשלול טענת המבקש, כי הוא עצמו כלל לא ידע על כך. למכתב לא צורף יפוי כח, ולכאורה נראה כי הפנייה נעשתה מטעם החייבים האחרים. בהקשר זה יצויין, כי בסעיף 14 למכתבו של עו"ד עלאוי נכתב, כי לא ידוע להם מכוח מה הוגשה התביעה נגד המבקש, אשר היה רק עובד אצל החייבים האחרים, בעלי העסק, ואף סיים עבודתו לפני זמן רב. נראה כי הפנייה (שמטרתה היתה להביא לסילוק החוב בפשרה), אכן נעשתה מטעמם של החייבים האחרים, בעלי העסק.

מנגד, המצאה לידי אמו של המבקש הינה המצאה כדין, וההתנגדות אכן הוגשה באיחור. טענת המבקש, כי לא ידע על פתיחת התיק עד אשר החלו נוקטים כלפיו הליכים, יחד עם טענת ההגנה לגוף העניין (זיוף החתימה, ובמיוחד כאשר מדובר בחוב בסכום גדול), מהווים טעם מיוחד להארכת המועד, ועם זאת – עליו לשאת בהוצאות הנובעות מהאיחור.

6. אשר על כן, אני מורה על קבלת ההתנגדות. התצהיר ישמש ככתב הגנה.

הליכי ההוצאה לפועל יעוכבו.

המבקש יישא בהוצאות המשיבה, ללא קשר לתוצאות ההליך העיקרי, וזאת בסכום של 2,000 ₪. סכום זה על המבקש לשלם תוך 30 יום מקבלת החלטה זו.

עם העברת התביעה מלשכת ההוצאה לפועל לבית המשפט עשוי להיווצר הפרש אגרה, אותו על התובעת לשלם תוך 30 יום מקבלת דרישת הגזברות, שאם לא כן תימחק התביעה, וייסגר תיק ההוצל"פ כנגד המבקש.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ז' אדר תשע"ג, 17 פברואר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: